Cancer of Esophagus diagnosis staging and treatment

 

גידולי הוושט הממאירים מסווגים לשני סוגים עיקריים. סרטן הוושט מסוג קשקשי

(Squamous Cell cancer) וסרטן הוושט הבלוטי (Adeno Cancer). גידולים אלה שונים זה מזה במיקומם לאורך הוושט, בשכיחותם במדינות שונות בעולם, בגורמי הסיכון שלהם ובהתנהגותם הקלינית.

 

סרטן הוושט הבלוטי (Adeno Cancer)- ממוקם במרבית המקרים בוושט התחתון ולעיתים קרובות מערב את מעבר הוושט ולקיבה (Gastro-Esophageal junction GEJ) ואת החלק העליון של הקיבה (קרדיה Cardia). שכיחותם של גידולים מסוג זה בעולם המערבי עלתה בעשורים האחרונים באופן ניכר מאוד. לדוגמה, בארה"ב, בשנות ה 70 היארעותם של מקרים חדשים הייתה  0.72 לכל 100,000 איש, ואילו בשנת 2000 היא עלתה ל 5 לכל      100,000איש. זוהי עליית השכיחות הגדולה ביותר מבין כל הגידולים המוצקים והיא עדיין מתמדת. הסיבה לעליה זו אינה ברורה אך נראה כי גורמי הסיכון להתפתחות סרטן הוושט מסוג זה כוללים את העליה בשכיחות תופעת הרפלוקס (GERD-עליית נוזל חומצי מהקיבה במעלה הוושט), סגנון התזונה המערבי, ועלייה בשכיחות נטילת תרופות מדכאות חומצה. למעשה, שתיית קפאין, אכילת שומנים ומאכלים חריפים וחמוצים הביאו לירידה בטונוס השרירי של הסוגר בוושט התחתון (LES), ולעלייה ברפלוקס מהקיבה לוושט. כתוצאה מכך, עובר אפיתל הוושט התחתון שינויים מיקרוסקופיים מסוג מטפלזיה (או 'תסמונת ע"ש בארט' - שינוי ברקמת האפיתל התחתון כתוצאה מדלקות בוושט) שעם הזמן עלולה להתפתח לממאירות מסוג אדנוקרצינומה. 

Lung Cancer Diagnosis Staging and Treatment

 

גידולי ריאה ממאירים (קרצינומה של הריאה-  Cancer of lung) הם הגורם הראשון לתמותה מבין המחלות הממאירות. קטלניותם ניכרת בשני המינים: אצל גברים, סרטן מסוג זה, לבדו,  גורם למותם של יותר חולים מאשר גורמים סרטן המעי הגס וסרטן הערמונית- שניהם יחד, ואילו אצל נשים, הוא ממית יותר מאשר ממיתים סרטן השד וסרטן הרחם ביחד. נתונים אלה, אם כן, מדגישים את חומרת המחלה ואת הצורך במניעתה ובגילוי מוקדם ככל הניתן.

 

גורם הסיכון העיקרי לסרטן הריאה הוא עישון סיגריות. כ 90% מהחולים הלוקים בסרטן-הריאות מעשנים או עישנו בעבר. ככל שהעישון כבד יותר, ומשך העישון ארוך יותר, גדל הסיכון לפתח סרטן ריאות. 

 

 

בלוטת התימוס ממוקמת מאחורי עצם החזה (Sternum) קדמית לכלי הדם הגדולים וללב. בילדות אחראית בלוטת התימוס על חלק מתהליך הבשלת הלימפוציטים (תאי דם לבנים) מסוג T ומהווה חלק חשוב ממערכת החיסון. בגיל ההתבגרות מסיימת הבלוטה את תפקידה הפיזיולוגי ומאוחר יותר אמורה להתנוון. במרבית המקרים רקמת התימוס מוחלפת ברקמת שומן שאינה בעלת חשיבות תפקודית למיטב הבנתנו. בחלק קטן מהאוכלוסייה עלול להתפתח בתימוס גידול הנקרא תימומה. במרבית המקרים, למרות שזהו גידול ממאיר הוא אינו אלים וניתן לטיפול וריפוי מלא. 

 

 

גורם הסיכון היחיד המוכר להופעת תימומה הוא מחלה נוירומוסקולרית (מחלה בחיבור עצב-שריר) הנקראת מיאסטניה גרביס (Myasthenia Gravis). כ 15-20% מחולי מיאסטניה עלולים לפתח תימומה במהלך החיים. בנוסף, כ 30% מהחולים עם תימומה עלולים לחלות במיאסטניה.