סימפטומים

אובדן הכרה | Unconsciousness

אובדן הכרה הוא מצב בו האדם אינו מסוגל להגיב לאנשים או אירועים בסביבתו. המונח הרפואי לאובדן הכרה נקרא תרדמת.
קיימים מצבים הכוללים איבוד המודעות לסביבה ללא איבוד הכרה. אלה הם מצבים של שינוי המצב הנפשי ומתבטאים כבלבול פתאומי, חוסר התמצאות או ערפול ההכרה (Stupor).
יש להתייחס לאובדן הכרה או לכל שינוי אחר במצב הנפשי כמקרה חירום רפואי.
במידה והאדם בהכרה, אך פחות ערני מבדרך כלל, יש לשאול אותו מספר שאלות על מנת להעריך את מצבו:
• איך קוראים לך?
• מה התאריך היום?
• בן כמה אתה?
תשובות שגויות או חוסר יכולת לענות על השאלות יכולים להעיד על שינוי במצב ההכרה.
שינה אינה מצב של אובדן ההכרה, משום שבעוד שאדם שאיבד את הכרתו, לא יגיב לשום גירוי חיצוני, אדם ישן יגיב לקולות חזקים מהסביבה או לניעור עדין שלו.
אדם שאיבד את הכרתו אינו יכול להשתעל או לפנות את דרכי הנשימה שלו, ולכן הוא נמצא בסיכון לחסימת דרכי האוויר שלו ולהיחנקות.
 
סיבות לאובדן הכרה
 
אובדן הכרה יכול לנבוע ממחלה קשה, פציעה או מנטילת סמים או אלכוהול.
אובדן הכרה לזמן קצר או התעלפות, יכולים להיגרם כתוצאה מהתייבשות, רמות סוכר נמוכות בדם או ירידה זמנית בלחץ הדם. בנוסף, התעלפות יכולה להיות אחד הביטויים של מחלות הפוגעות במערכת העצבים או של מחלות לב. על פי הצורך, הרופא יעשה בירור וישלח בדיקות נוספות.
סיבות אפשריות נוספות להתעלפות כוללות שיעול חזק או נשימה בקצב מהיר (היפרוונטילציה).
 
סימפטומים
 
אדם שאיבד את הכרתו לא יגיב לפעילות, מגע, קול או כל גירוי אחר.
לאחר חזרת ההכרה, יכולים להופיע הסימפטומים הבאים:
• בילבול
• טשטוש
• כאב ראש
• חוסר יכולת לדבר או להניע את הגוף
• סחרחורת
• איבוד שליטה בסוגרים
• קצב מוגבר של פעימות הלב (פלפיטציות)
• מצב ערפול ההכרה (Stupor)

קרא עוד

בריחת שתן | Urinary Incontinence

בריחת שתן (אי נקיטת שתן) היא מצב בו שתן דולף מהשופכה (צינור השתן) ללא שליטה. הדליפה עלולה להיות קבועה, או מפעם לפעם.
קיימים מספר סוגים של אי נקיטת שתן:
1. אי נקיטת שתן במאמץ (Stress urinary incontinence) – מצב בו קיימת דליפת שתן בזמן פעולות הגורמות לעליית לחץ תוך-בטני כגון צחוק, שיעול, ריצה, קפיצה, עיטוש, יחסי מין. זהו מצב שאינו מערב התכווצות של שריר שלפוחית השתן (Detrusor muscle).
2. אי נקיטת שתן בדחק / מתוך דחיפות (Urge urinary incontinence) – מצב בו קיימים דחף פתאומי למתן שתן ודליפת שתן בטרם הגעה לשירותים. במצב זה שריר שלפוחית השתן מתכווץ באופן בלתי רצוני וגורם לבריחת השתן. 
3. אי נקיטת שתן מעורבת - משלבת את הסימנים של שתי הדליפות האחרונות (קרי: הדליפה מתרחשת גם בזמן מאמץ גופני וגם מתוך דחיפות).
4. אי נקיטת שתן עקב מלאות יתר של השלפוחית (Overflow incontinence) – מצב בו השלפוחית המתמלאת אינה מצליחה להתרוקן, נפח השלפוחית גדל עד כדי כך שכמות השתן העודפת גולשת כל הזמן וקיים טפטוף תמידי.
 
תהליך השתנה נורמלי
באופן נורמלי, שלפוחית השתן מתמלאת בהדרגה בשתן המגיע מהכליות. השלפוחית – כיס גמיש – מתרחבת ומאפשרת לנפח גדול יותר ויותר של שתן להיאגר בה.
תחושת צורך בהשתנה מופיעה לרוב כשבשלפוחית יש נפח של כ-200 מ"ל (קצת פחות מכוס). מערכת עצבים תקינה תחוש במתיחת השלפוחית ובתגובה תאותת למוח על הצורך להשתין. ובמקביל השלפוחית תמשיך להתמלא.
שלפוחית שתן נורמלית מכילה עד 350-550 מ"ל שתן (מעל 2 כוסות).
שני שרירים שולטים על זרימת השתן:
1. סוגר (ספינקטר) השלפוחית – שריר טבעתי בפתח השלפוחית שבהתכווצותו מונע את יציאת השתן.
2. שריר דופן השלפוחית (Detrusor muscle) – אשר אמור להיות רפוי על מנת לאפשר לשלפוחית להתמלא בשתן, ולהתכווץ בעת השתנה יזומה.
בעת מתן שתן רצוני, המוח מאותת להרפיית סוגר השלפוחית ובמקביל שריר הדטרוזור מתכווץ ומאפשר ריקון של הלשפוחית.
לסיכום, על מנת שיתקיים תהליך השתנה תקין על כל הרכיבים הללו לתפקד באופן נורמלי ובתיאום:
• מערכת השתן
• מערכת העצבים
• יכולת לחוש בצורך להשתנה ולהגיב אליו
 
אפידמיולוגיה
בריחת שתן נפוצה במיוחד בקשישים, ושכיחה יותר בקרב נשים. בתינוקות וילדים קטנים לא מדובר בבריחת שתן כל עוד הם אינם מיומנים בעשיית צרכים עצמאית בשירותים. בילדים עד גיל 6 קורות מדי פעם "תאונות", ובילדות צעירות (ולעתים בנערות) קיימת לעיתים דליפת שתן בעת צחוק. הרטבת לילה איננה נחשבת כבריחת שתן עד גילאי 5-6.

קרא עוד

קושי במתן שתן | Urinary Retention

קושי במתן שתן הוא קושי להתחיל במתן שתן או לשמור על עוצמתו של זרם השתן כאשר שלפוחית השתן מלאה.
בדרך כלל מדובר בתהליך הדרגתי שהולך ומחמיר עם הזמן. אנשים עשויים אף לא להבחין בכך עד אשר הם מגיעים למצב של העדר יכולת להטיל שתן (מצב המכונה אצירת שתן). 
 
קושי במתן שתן יכול להופיע בכל גיל ובשני המינים, אולם הוא יותר שכיח בגברים מבוגרים עם ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת. 

קרא עוד

קלקול קיבה | Upset Stomach

קילקול קיבה (Upset stomach)
 
בתגובה לגירויים מסוימים, גוף האדם מפעיל רפלקסים (פעולות אוטומטיות, לא רצוניות) שמטרתן לפנות חומרים או פולשים לא רצויים מחללי הגוף השונים.
 
באותו אופן שילשול הוא האמצעי לפינוי המעיים במקרה של הפרעה בעיכול, והקאה היא הרפלקס שמפנה את הקיבה במה שמכונה בשפת העם "קילקול קיבה".
 
בזמן הקאה יש כיווץ עוצמתי של שרירי הבטן והסרעפת אשר מפעילים לחץ חזק על הקיבה וגורמים לתוכן שלה לעלות מעלה בוושט ולהיפלט דרך הפה. את רפלקס ההקאה מקדימה לרוב תחושת בחילה, שהיא בעצם תחושה של דחף להקיא.

קרא עוד

ריח חריף בשתן | Urine Odor


ריח השתן עלול להשתנות במצבים מסויימים, לדוגמה במצב של התייבשות או שתיה בלתי מספקת (לדוגמה לאחר שינה ממושכת) השתן מרוכז יותר ולכן כהה ובעל ריח חריף מהרגיל. אולם, באדם בריא השותה כמות מים מספקת ריח השתן איננו אמור להיות חזק. 
שינויים בריח השתן הם בדרך כלל זמניים, ולא בהכרח מעידים על מחלה כלשהי. מאכלים ותרופות מסויימים משפיעים על ריח השתן, לדוגמה ויטמינים ואספרגוס (המכיל חומצת אמינו בשם אספרגנין).
אולם, שתן מצחין עלול לנבוע מזיהום חיידקי בדרכי השתן. שתן בעל ריח מתוק עלול להיות סימן לסוכרת בלתי מאוזנת או מחלה מטבולית. שתן בריח טחוב או מעופש עלול לנבוע ממחלת כבד. 

קרא עוד